כל יום, הרוח מדברת אלינו. היא זורמת במים, 
לוחשת ברוח הנושבת, ומתגוררת ביערות ובמדבריות. 
קולה ברור ועקבי, אך בכל זאת שכחנו איך להקשיב. 

היא מלמדת אותנו את הדרך לריפוי, הן דרך החלומות 
והן דרך ההשתקפויות והסמלים המקיפים אותנו.

היא מדברת על תחושת חוסר ערך וכאב שפוקדים את האנושות, חיפוש אחר זהות בעלת ערך,
זאת תחושה המלווה בכעס ובטינה, כי הכאב נמשך שנים אך איננו מטופל. 

יש המנסים להשתחרר ממנו ע”י חיפוש אחר הצדק והנקמה,
תוך שימוש בהתפרצויות זעם, אלימות ושפיכות דמים, 
מאשימים את האחר בבעיותיהם, בניסיון להקל על כאבם.
אך ענישה או פגיעה באחר לא תעזור לנו, כי האשם הוא לא באחר,
היות ואף אחד לא יכול לקחת מאיתנו את מה ששייך לנו באמת

 אימוץ ערך עצמי וקבלה עצמית, הן תכונות שעלינו ללמוד בכדי לרפא את הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו,
ללא קשר לרקע ולהשתייכות הפוליטית שלנו. 
אם אנו כמהים להיות בזרימה, לחוות את מלוא אנרגיית החיים ולהגיע לגאולה, עלינו קודם כל להעניק לעצמנו רשות לחיות וליצור ממקום של אהבה עצמית וקבלה עצמית. 

עם זאת, אם חסר לנו ערך עצמי וקבלה עצמית, כל ביקורת מצד אחרים תעורר בתוכנו תחושת פחד או כעס. 

כדי למצוא שלווה וערך עצמי, עלינו לצאת למסע רוחני של גילוי העצמי ולאמץ את האור האלוהי שבתוכנו.  על ידי כך, נוכל לעורר את המהות האמיתית שלנו, את האינטליגנציה הרוחנית שמנחה אותנו, 
ולהתקדם לעבר הרמוניה ואחדות עם היקום. 

עלינו לחזור ולהקשיב ללחישות הרוח  ולתת לחוכמתה להאיר את עולמנו דרך מעשינו וכוונותינו. 

מי יתן וכולנו נמצא את הדרך לשלווה פנימית ולחיבור עם מחוזות השלווה הגבוהים.