בין הנשים המרפאות של אותם הזמנים, אשר “חוללו” נפלאות, נמנתה גם בוליסה פאלומבה די רוסו,
שעלתה לארץ עם בני משפחתה מיוגוסלביה. בוליסה פלומבה די רוסו, היתה ידועה בתרופותיה.
אחת התרופות הידועות שלה היתה מרקחת של “יירב’ה בלאנקה” (עשב לבן) שערבבה ביחד עם רודה (פיגם) לריפוי פצעים דלקתיים.
ראשית היא כרכה יחדיו סכין וחרוז של מחרוזת בתוך מטפחת אדומה ואז העבירה אותם על הפצע.
היא התיזה מי טל על הפצע וחבשה אותו ברטיה שהוכנה מהצמחים הנזכרים.
תוך כדי כך היו שפתיה לוחשות לחשי ריפוי: “קון אל נוברה די דיו סאנטו, פור אמאטאר איל גוזאנו”-
בשם אלוהים אדירים, כדי להרוג את התולעת הגורמת לפצע.
בזכות הצלחתה הרבה בריפוי פצעים וחבורות, זכתה שיצלמה צלם רוסי נודע בירושלים.
ומעשה שהיה כך היה: מעשה בצלם רוסי שסבל, מכל מיני פצעים דלקתיים שפשטו על כל גופו עד לאפו.
רופאי ירושלים נלאו לרפאותו והחליטו שיש לקטוע את אפו, בצר לו שפך את סבלו לפני אחד מקרוביה של בוליסה פלומבה,
וזה יעץ לו לסור מיד אל ביתה.
הצלם שוחח איתה ברוסית ובוליסה פלומבה השיבה לו בסרבית, ואף על פי כן הבינו זה את זו.
בוליסה פלומבה טיפלה בו במסירות, בתרופותיה הידועות, עד כי הפך עורו לבן כשלג וכל פצעיו נעלמו.
לאות הוקרה הביא את מצלמתו לחצרה והנציח את זו שהביאה מזור לגופו.
בתמונה בוליסה פלומבו, העין השמאלית מעט נפגמה כי הצילום ישן, אך ניתן להבין איך נראתה.