יש שתי דרכים, שבהם אנשים בוחרים לראות את החיים.
האחת היא לחשוב ששום דבר בהם אינו קסום
והשנייה היא לראות את החיים עצמם כקסם.
תודה לך גבירת הדמיון והקסם השמימי,
שאת עוזרת לי לחקור את הגבהים והעמקים של הרוח,
של הנשמה ושל העצמי.

את שנוכחת בנפשו של כל מי שעיניו נוצצות באור תמידי,
את שנולדת בתוך מסתרי ליבי,
את שבחלומותיי רצה חופשי,
את שטעמך פעם כתמר ופעם כאפר,
גם מתוק וגם מר,
את שמזהירה מכל דבר מסוכן ורע עיניים,
את שמלמדת אותי לפרוש כנפיים.
לך אני מודה, על היותך השראה
מי ייתן ותמיד תמלאי את ליבי בתקווה.