בתחילת המאה ה 20, הייתה בירושלים בחורה יפיפייה ביותר,
שעבדה כעוזרת בית, בביתם של משפחה עשירה.
הגנן של אותו הבית היה גוי, הוא התאהב בה מאוד
וחיזר אחריה, אך היא לא נענתה לחיזוריו.
מה הוא עשה? לקח ממתק ועשה עליו “אצ’יזו”-כישוף אהבה,
הוא העניק לה את הממתק ואמר לה :
“את לא חייבת להסכים להיות איתי,
אבל לפחות תאכלי את הממתק שהבאתי לך”

הבחורה לקחה את הממתק ואכלה אותו
וכישוף האהבה נדבק לקיבתה,
היא התאהבה בו, נכנסה ממנו להריון
ולא הסכימה לשמוע שום התנגדות מהוריה.
היא גרה איתו במשך תשעה חודשים,
וכשהגיע הרגע שלה ללדת, היא לחצה להוציא את התינוק…
והכישוף יצא מקיבתה בפעולת המעיים.
תוך זמן קצר, כישוף האהבה התפוגג לגמריי
והיא הבינה מה נעשה לה…

וכאשר הגבר יצא לעבודה, היא עזבה את התינוק עם השכנה, עזבה את הבית, השאירה את הכול מאחוריה…
וברחה לבית הורייה, שם סיפרה להם מה קרה לה.
הם מיד החביאו אותה והבריחו אותה לאמריקה.
שם באמריקה, הכירה את אהוב ליבה האמיתי,
התחתנה והביאה ילדים לעולם.