פעילות הצמח והשפעתו חזקות ועל כן השימוש בו מומלץ ומספיק באופן נקודתי ולתקופה קצרה בלבד, אין צורך במינונים גבוהים.
שימוש ידוע בחליטת הצמח-
לרבינה (עקה) – כפית כמון טחון, ביחד עם עלה קצוץ של צמח הפיגם (רודה/רוטא) במעט מים ושתו.
להגן מעין הרע ולביטול הכישוף- ליולדת ולתינוק, שמירה ממיני מזיקים.
טיפול עממי לכאבי אוזניים– מחממים רודה עם שמן זית ומשאירים אותו עד שיתקרר, מסננים ושמים טיפה אחת בכל אוזן, ארבע פעמים ביום (לא בכל מצב מומלץ להכניס שמן לאוזן, תמיד מומלץ קודם לנסות במריחה חיצונית)
לתולעים– להניח עלי רודה על הבטן באיזור הטבור.
לכאב או דלקת בעין: להרתיח את צמח הרודה (פיגם) במים ולעשות ממנו תמצית חזקה,
לערבב את התמצית עם דבש ולמרוח על העין, כאשר היא סגורה.
בשתייה: לטיפול בשיעול, הרעלת קיבה, בחילות, עוויתות וכיווצים בקיבה, תולעים בבטן, כאבי בטן והתכווצויות בזמן ווסת, איחור בהגעת הווסת, התקפי אפילפסיה (להקלה על תסמיני ההתקף, ואף למניעתו מראש), להפרעות קשב, במצבי אי שקט ואף לחץ, חרדה והיסטריה.
מריחה: למניעת כינים (במריחה על הקרקפת), בעיות עור, כאבי מפרקים, דלקת.
רטיות טבולות בחליטה:  לדלקות עיניים,לכאבי ראש, להורדת חום גבוה (להניח על המצח ועל הבטן), לשיעול (להניח על בית החזה), לחיטוי פצעים, לכאבי ווסת, לפטריות עור וציפורניים, ליבלות, לבצקות ברגלים.
אינהלציה: יעיל במצבי שיעול: להכין 1 ליטר משרה, ובעודו רותח לרכון על הכלי, לכסות את הראש והכלי במגבת ולנשום את האדים במשך 20 דקות. (בעקבות זאת הראש מתחמם, לכן, מיד לאחר האינהלציה אין לעבור בפתאומיות לחדר קר).

40 גר’
לא בהריון והנקה
לא באי ספיקת כליות
לאחר שימוש חיצוני בצמח יש להימנע מחשיפה לשמש