רפואות וסגולות לרוח, לנפש ולגוף

חג הסוכות אצל הספניולים

Picture of רובי יהודה

רובי יהודה

הספניולים הם לרוב מצניעי לכת, ללא גינוני התחסדות, הם נמנעים מדרמה ו“פיזגור” (כבדות).
הם מעדיפים להתנהג בדרכים צנועות ופשוטות (ג’וסטו).
חג הסוכות בגולה, כפי שסופר לי, היה חג של זיכוי הרבים ושמחה לעניי העיר.
סוכה אחת היתה מוקמת צמוד לבית הכנסת
ובה היו את ארבעת המינים שהיו מעבירים מאחד לשני, ובכך מזכים את הרבים.

המתפללים בעלי היכולת היו תורמים לבית הכנסת אוכל, כגון: בורקס, אובאס (ענבים), גווובוס (בייצים), בויוס-בולמס (מאפים), ערק וכד’. 
ומרגע צאת יום כיפור, הגיעו עניי העיר אל בית הכנסת, להתפלל ולאכול.
לרוב היו גם קופות צדקה קטנות, שמהן תרמו כסף למען הקהילה בכל חג; למען בתי היתומים היהודים, לבתי חולים וכד’. 

כשאני הייתי ילד, אבא דאג להקים לנו סוכה בכל חג.
הזריזים שבשכונתנו החלו בהנחת יסודותיה של הסוכה, עוד במוצאי יום הכיפורים.
מכל עבר ופינה נשמעו הלמות פטישים בשכונה… 
אך אבא לא היה מהמקדימים להקימה ולעיתים אמא הייתה צריכה להפציר בו להקים לנו סוכה, 
היות והיה חוזר עייף מהעבודה.
“היידה פור לוס קריוס’ ( בשביל הילדים), הייתה אומרת לו והוא היה נענה להפצרותיה.

לנו הילדים ניתן התפקיד, לעזור לאבא להקים את הסוכה ולהחזיק את הקרשים, בזמן שהלם בהם בחוזקה עם הפטיש. אבא היה מאוד חזק בצעירותו ובכל פעם שהכה עם הפטיש על העץ, הייתי עף אחורנית, ביחד עם הקרש שהחזקתי, כך שהייתי שומע ממנו הרבה “איפה הלכת עם הקרש? תחזיק חזק מבלי לזוז…’.

בבית, אמא לימדה אותנו להכין קישוטים לסוכה מניירות קראפ צבעוניים. קישוטים יפהפיים כגון: 
“קאדינס”- שרשראות צבעוניות שטבעותיהן הודבקו זו לזו בדבק שהכנו מקמח ומים. 
“פיניריס”- פנסים צבעוניים מנייר שהיו מתקפלים ומתרחבים כאקורדיון והיו נראים לי כמעשה קסמים,
וגם דפי נייר צבעוני שאותם קיפלנו וגזרנו בצורות שונות
וכאשר פתחנו את הדפים, היו מתגלים לעיננו “מפות” בעלות דוגמאות גזירה מפוארות.🌟

אבא גם קנה לנו תמונות צבעוניות קטנות, עם ציורים מרהיבים של בית המקדש, או של משה ואהרון 
ואת כל אלה תלינו בסוכה. 
אמא נתנה לנו סדינים לבנים ובוהקים שהוציאה מה“קאשה”, (תיבת עץ שבה נשמרו בדים יקרי ערך או נדוניה.) ואיתם כיסינו בשמחה את דפנות הסוכה, לא היו סדינים לבנים וצחים כמו של אמא שלי בכל הסוכות שבשכונה, בזכות ה“כחול כביסה” שהייתה משתמשת בו בשטיפת המצעים
והסוכה נראתה טהורה ויפה . 

לבסוף אבא הניח את הסכך שאסף, על גג הסוכה, בצורה כזאת שנוכל לראות דרכו את הכוכבים. 
והיה מביא בהדרת קודש, את ארבעת המינים שבחר במיוחד, עטופים במגבת אל הסוכה. 🍋🌿
ארבעת המינים נשמרו בהקפדה בארון של אבא ואמא עד לבנית הסוכה, כדי שאנו הילדים לא נהרוס אותם בטעות.
אבא בירך עליהם כהלכה לארבע רוחות השמים ולאחר מכן הזמין את אנשי הבית אל הסוכה,
בכדי שיברכו על הלולב והאתרוג איש איש בתורו.
כמה אהבנו, אני ואחותי, את הסוכה הזאת ואת כל ארוחותינו השתדלנו לאכול בה.
היינו מבקרים גם את הסוכות של חברינו, אך תמיד הרגשתי  שסוכתנו היא הכי יפה, בעיקר בגלל הסדינים הלבנים כשלג והקישוטים של אמא.

אולם קרה גם שירד גשם בסוכות, אז רחמינו נכמרו על הקישוטים מנייר שטרחנו בהכנתם 
ומיד מהרנו להסירם מהסוכה.
לאחר הגשם, נתפזרו העננים והשמש שוב זרחה. 
אך לא היה מראה הסוכה לאחר הגשם כמראה הנוצץ שלפני הגשם.
בסיום החג, היה קשה להיפרד מהסוכה האהובה כל כך, אך היה קשה יותר לאבא שלי לפרק אותה 
ובסיום עבודתו היה אומר: “בשנה הבאה תעשו סוכה עם החברים שלכם”.
כמובן שזה לא קרה, כי גם בשנה הבאה היה חוזר ובונה לנו סוכה.
חג סוכות שמח.

אהבתם את הפוסט?  שתפו אותו עם החברים 😊

פוסטים אחרונים

רובי יהודה

איך עושים כישוף?

כישוף הוא עבודת הנסתר. הדרך שבה ניתן לעוות את תפיסת המציאות של כל אדם (או ברייה), מבלי אפילו לבוא במגע איתם.יש כשפים המסוגלים לגרום לאדם

קרא עוד く
רובי יהודה

מלכודת הציפיות

קבל את האנשים בחייך כפי שהם ושחרר ציפיות מהתנהגותם.סלח לכל מה שהיה, שחרר את הפחד, הפגיעות והכעס.אל תעשה זאת למענם, אלא למענך!.כי כשתעשה זאת, יתגלה

קרא עוד く

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טופס יצירת קשר

המוצר התווסף לסל הקניות בהצלחה.

דילוג לתוכן