סוכות אצל הספניולים : הספניולים הם לרוב מצניעי לכת, ללא גינוני התחסדות.
הם נמנעים מדרמה ו“פיזגור” (כבדות).
ומעדיפים להתנהג ב”ג’וסטו”- דרכים צנועות ופשוטות.
חג הסוכות בגולה, כפי שסופר לי ע”י “זקני השבט”, היה חג של זיכוי הרבים ושמחה לעניי העיר.
סוכה אחת גדולה הייתה צמודה לבית הכנסת,
ובה היו חוגגים את החג כל בני הקהילה.
בסוכה החזיקו את ארבעת המינים שאותם העבירו מהאחד לשני, ובכך זיכו את הרבים.
במהלך חג הסוכות, המתפללים בעלי היכולת היו תורמים לבית הכנסת אוכל ומזון, כגון: בורקס, אובאס (ענבים), גווובוס (בייצים), בויוס /בולמס (סוגי מאפים), ערק וכד’.
ומרגע צאת הכיפור, הגיעו כל עניי העיר אל בית הכנסת, להתפלל ולאכול.
“עניי עירך קודמים” היה כלל חשוב בהלכות הצדקה, והספניולים יישמו אותו במלוא מובן המילה. הם תרמו כסף לקופות צדקה קטנות, שתמכו בבתי יתומים יהודיים, בבתי חולים ובמוסדות נוספים.
המסורת הזו, של נתינה ופתיחת הלב, של אחדות ושל שמחה פשוטה, היא עדות חיה לערכי הקהילה הספניולית. אשר בפשטות ובצניעות, ידעו לחבר בין אנשים, ולשמור על ערכים של אחווה ושיתוף פעולה.
היום, יותר מתמיד,
בזמן שהמצב המדיני-ביטחוני והמצב הכלכלי, לוקחים את האנשים לקצה, לפילוג ולחוסר ביטחון.
המסר של הספניולים על אחדות ושיתוף פעולה הוא חשוב מתמיד.
חג סוכות של שלווה, שמחה ואחדות לכל חבריי.