הלבונה הייתה יקרה מפז בתקופה הקדומה, ולכן נשמרה עם אוצרות בית המקדש ונתייחד לה מקום מיוחד במשכן.
בתרבויות רבות הקטירו את הלבונה כדי לגרום הנאה לאלוהים, והיא שימשה רבות בהקטרה וברפואה.
הלבונה מרגיעה ותורמת לשלווה נפשית, מחזקת במקרים של תחושת אי ביטחון או סערת רגשות, משפרת את מצב הרוח ומחזקת את מערכת העצבים.
שימשה בעבר לטיפול בהפרעות נפשיות ובעיקר לשיפור וחיזוק הזיכרון.
ללבונה השפעה מרגיעה על הריריות, והיא יכולה להקל בפתיחת הריאות ומעברי האף, להרגיע קוצר נשימה, לשפר את הנשימה ולהקל על השיעול.
כמו כן, יכולה לסייע בהפגת הפרעות עיכול, להפחית דלקות בשלפוחית השתן, ולחטא שיניים וחניכיים ולזרז הגלדת פצעים.
חלב הלבונה נא’עם, נאסף מהעצים הגדלים בעמקים והוא דק וקטן ומתאים בהקטרה להגנה מ”לה בואנוס דג’נטה” (שדים ורוחות טומאה, להגנה ולא לגירוש)
וטובה לטיפול בעור בעייתי, בצלקות ובאקנה.