בחברה שבה מלמדים אותנו להתבייש בגוף שלנו, ביופי הטבעי שלנו,
בגיל שלנו, במיניות שלנו, במצב הזוגי שלנו (אם לא התחתנו בגיל מוקדם),
בגודל הבית, בגודל המכונית, במספר הלייקים והעוקבים ברשתות החברתיות… ועוד.
קל מאוד להיתפס ברוח הבושה.
רוח הבושה, היא אנרגיה חייה וקיימת,
ש”אוחזת” בנו במקומות מוסתרים, כמו בבית השחי ומתחת לאיברי המין.
היא תופסת באנשים שביישו אותם,
השפילו אותם,
הקטינו אותם,
השתיקו את קולם.
כך היא עוברת מדור לדור, מאם לבת ומאב לבן.
רוח הבושה, נקראת גם ה”רוח המסתורית”,
כי היא נחבאת, מסתתרת ולובשת מסיכות שונות,
לכן קשה לזהות אותה והיא תחיה בתוכנו במשך שנים רבות,
עד שנלמד את השיעור שהיא מביאה עימה- לאהוב את מי שאנחנו ברגע זה ולהכיר בברכות ובהישגים שכן השגנו.
לכן רקחתי שטיפה אנרגטית בשם “בלי בושה”
לשחרר את רוח הבושה מגופנו.
בוליסה פאלומבה די רוסו- מרפאה עממית
בין הנשים המרפאות של אותם הזמנים, אשר “חוללו” נפלאות, נמנתה גם בוליסה פאלומבה די רוסו, שעלתה לארץ עם בני משפחתה מיוגוסלביה. בוליסה פלומבה די רוסו,