רוחות של בושה, עצב או אשם

רובי יהודה

רובי יהודה

האם גם אתם מרגישים שרוחות של בושה, עצב או אשם אוחזות בכם ולא מרפות?
ב”רפואת האמהות שלנו” יש תפילה להוציא את ה”רוח הרעה” ולשחרר את הנפש,
-ליאת (שם בדוי), סטודנטית באוניברסיטה.
התקשרה אליי ערב אחד, קולה עצוב ועייף,
היא ממש רוצה להתקדם בחיים ולא מצליחה, זו הסיבה שהיא פנתה אליי.
היא מספרת לי שהיא מרגישה שכל מה שהיא עושה, הוא חסר תועלת.
“אני לא מצליחה להתרכז בלימודים”, היא אומרת, “יש לי את כל הפוטנציאל להיות התלמידה הכי טובה בכיתה, אבל אני לא מצליחה להגשים אותו וזה גורם לי לבכות כל הזמן”.
“אני מרגישה חסרת תועלת מכיוון שאני לא יכולה לקבל ציונים טובים ולעשות את הורי גאים”,
“אני מרגישה מכוערת, עליתי במשקל ואני מתביישת בגוף שלי, למרות שאנשים מחמיאים לי”
ליאת חולקת איתי את דמעותיה השקטות.
האזנתי לה בשקט ואמרתי: “ליאת, אני שומע ממך, שחשוב לך שאחרים יהיו מרוצים ממך, ואת משתדלת לתת את ה”הכי טוב שלך” למענם, אבל מה לגבייך? מה עם הצורך האישי שלך?”
“כן, כך אני מרגישה” – היא אמרה, “אני הבכורה משלושה אחים, כל החיים הייתי חייבת לוותר על עצמי, בשביל להתחשב באחים שלי, או באמא שלי.
אני עובדת ולומדת ואני משלמת עבור הלימודים, אבל למרות זאת, ההורים שלי לא מרוצים ממני.
אמא שלי תמיד נוזפת בי ואבא שלי לוקח את הצד שלה, בכל מה שהיא אומרת לי.
מאז שהייתי ילדה, ההורים שלי הענישו אותי בחומרה, יותר ממה שהענישו את האחים שלי והקפידו עליי מאוד”.
ליאת התביישה מאוד בעצמה, בגופה ובחוסר היכולת שלה לספק את רצונם של אחרים,
תפסה בה רוח של בושה ואשמה, שישבה על נפשה כמו שק אבנים כבד.
זה הכביד נורא על גופה של ליאת ולכן פיזית היא הפכה לכבדה יותר ועלתה במשקל,
כי כשלא מטפלים בכאב שבנפש- הגוף מגיב.
כאשר רוח הבושה מכה באדם, היא גורמת לו לחוש השפלה, כי היא חושפת את החולשות הנסתרות שלו לעולם.
רוחות הבושה והאשמה מילאו את גופה וכבר לא נשאר לנשמתה מקום פנוי בתוך גופה שלה.
לכן נשמתה נדחקה מעט החוצה מהגוף, התרחקה ואיבדה מיקוד.
הרבה נשים מתביישות בגופן, הבושה נובעת גם מהסטנדרטים שהחברה והמדיה מציבות לנשים.
ב”רפואת האמהות שלנו”, יש תרופה גם למצבים אלו, מצבים אלו נקראים בפסיכולוגיה של יונג “קומפלקסים”.
אך “רפואת האמהות שלנו” אנו רואים אותם כסוג של רוח-אוויר רע שנכנס באדם,
אפשר לראות לכך עדויות גם בשפה העברית כשאנו שואלים: “מה מצב הרוח שלך?” או “איזה רוח שטות נכנסה בך?”.
כשרוחות של אשם ובושה תוקפות את האדם, הן מחזיקות אותו בכלא רוחני, שקשה להשתחרר ממנו.
הן מעכבות אותו מלחיות את הייעוד שלו, מלשמוע את הקול האמיתי של נשמתו ומשתלטות על חייו.
הנונה (הסבתא) שלי, אמרה שעלינו לדבר עם הרוחות שתפסו את הנפש שלנו, להכיר אותן, להבין מה באו ללמד אותנו?
ולבקש מהן יפה לעזוב. בשביל זה, צריך לתת להן את הכבוד הראוי ואף להציע להן מנחה כמתנה, כדי שיעזבו אותנו ולא יחזרו לעולם.
היום, אחלוק עמכם תפילה לשחרר את הרוחות שתפסו בכם.
ב”רפואת האמהות שלנו”, יש גם רקיחות שמועילות למצבים כאלו כמו: – “ג’גה סמרה” – לשכוח את כאבי העבר ולהוציא את המר מהנפש וכד’.

תפילה לרוח הבושה (מומלץ להניח לפניכם מראש, קערת מאפים מתוקים מלאים בסירופ סוכר וכוס קפה שחור, כמנחה-מתנה לרוח, ש”תאכל” את המנחה ותשחרר אתכם.):
מניין באת, רוח מעכבת של בושה?
באיזה שלב בחיים הגעת אלי?
באיזו פינה חשוכה תפסתי בך, מבלי לשים לב?
באיזו פינה חשוכה תפסת בי?
במה אני מתבייש? במה גופי מתבייש בעצמו? בפנים שלי? בעיניים שלי? באף שלי? במבנה הגוף שלי?
במוצא שלי? במצבי החברתי או הכלכלי?
מה השיעור הזה שבאת ללמד אותי? מדוע את מעכבת אותי? מדוע נשמתי ביקשה להתעכב?
(כאן כדאי לעצור לרגע ולהאזין לתשובתה של הרוח,שתדבר דרך “הקול הפנימי” שלכם).
אני נותן לך את המתוקים האלה ואני מבקש ממך לצאת מחיי ולעזוב אותי לנפשי.
את כבר לא חיה בתוכי, לכי לדרכך.
באת ללמד אותי, אבל אני רוצה להמשיך בדרכי בלעדיך.
אני רוצה להרים את ראשי, אני רוצה להתחבר לחסד,
אני רוצה להתחבר לאנרגיית האדמה, אני רוצה ללכת ביופי ובהרמוניה, עם היקום;
אני רוצה להיות חופשי, אני רוצה שהאור יאיר את דרכי והחושך יברח,
אין לי מה להסתיר ולהתעכב יותר!
הנה כאן באור מלא, גופי, נפשי ומחשבותיי,
אני מרגיש שלם על סך כל חלקי, חוזקותיי וחולשותיי.
אני מקבל את העתיד לבוא באהבה
ואעשה הכי טוב שאוכל לעשות, ברגע נתון.
וזה בסדר גמור.
אם פגעתי או עשיתי חטאתי, אתקן את דרכיי חדור אמונה ואחיה בשלום עם עצמי ועם אחרים.
רוח של בושה הסתלקי מליבי, מנפשי וממחשבותיי.
אני חי למען מי שאוהב אותי, שסולח לי, שמכיר בערכי.
אני חי למעני.
להתראות, להתראות, רוח של בושה.

שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

2 תגובות על “רוחות של בושה, עצב או אשם

  1. רות פיטוסי אומר:

    הלואי שהדברים היו פשוטים כמו שאתה מציג אותן אני למשל יכולה להעיד על עצמי שלא באשמתי שמגיל 5 מכרסמות הי רוחות רעות כול חלקה בגוף ובנשמה עברתי כול כך הרבה אובדנים שכול אןבדן הותיר בי שבט של רוחות שלא מאפשרות לי לינשום ללא כאב הנפש שלי כול כך עייפה עד שהגוף קרס ואני חיה לי מיום ליום ומחכה לתחנב שארד ממנה לכול הרוחות ואנוח

    • רובי יהודה אומר:

      צר לי לשמוע על הכאב שלך,
      רוחות רעות יכולות להגיע גם מכעס ופחד שעצורים בנפש,
      שלא שוחררו.
      תהליך ריפוי יכול להיות קצר או ארוך,
      זה לרוב תלוי באדם עצמו.
      בכדי להשתחרר, צריך להתחיל בהחלטה להתרפא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טופס יצירת קשר

המוצר התווסף לסל הקניות בהצלחה.

דילוג לתוכן