מפת תחרה על השולחן

תמונה של רובי יהודה

רובי יהודה

אתמול קרה לי משהו שלא קורה לי בדרך כלל. פרסמו עיזבון של זוג שנפטר, חיים שלמים שנארזו בארגזים.
עדות שקטה, למסע של אדם, שנשארה מאחור.
בין כל התמונות של העיזבון שפורסמו, הבחנתי במפות תחרה סרוגות במסרגה אחת.
לא יקרות, לא נוצצות, אבל נסרגו בהרבה אהבה.
והרגשתי שאני פשוט חייב לשמור עליהן, שלא יזרקו אותן ושלא ילכו לאיבוד.
אז ביקשתי שישמרו אותן בשבילי.
במוצאי השבת הגעתי לשם ופגשתי את הבת שחיכתה בבית של ההורים.
אישה בעלת לב טוב ורחב, שראתה איך בית הילדות שלה מתפוגג, כשאנשים לוקחים חפץ אחרי חפץ.
לצערי, גילינו שהמפות הסרוגות שרציתי כבר חולקו, אבל היא ניסתה לעזור, לחפש משהו בשבילי…
ובסוף מצאנו יחד מפת תחרה אחת קטנה, שישבה מתחת לכד חרסינה לבן עם סט של ארבע כוסות.
היא סיפרה שהמפות נסרגו על־ידי אמא וסבתא שלה, משפחה ממוצא יווני, שכבר דורות רבים בארץ.
סיפרה על ילדות שבה השכנות היו מתאספות יחד בבית הזה וכל אחת סרגה משהו לילדים, לבית, לבעל.
ודיברנו על תקופה שבה היה זמן של ביחד.
זמן לנשום.
שכמעט נעלמה מהעולם ושכל כך חסרה היום.
על הקירות היא הראתה לי ציורים שאמא שלה ציירה אחרי שאביה נפטר.
ובחדר השינה של האם, על שידת האיפור, עמד בקבוק בושם פרחוני ועדין.
ריח של אישה קלאסית ודינמית שהייתה,
ולידו שעון יד שזמנו עצר מלכת.
ומתחתם, הופתענו למצוא מפת תחרה נוספת, שהמתינה שם… רק לי.
ידעתי שזו דרכה של האם לומר לי: “תשמור על זה- על מה שנעשה מאהבה, על מה שהיה חשוב לליבי.”
עמדתי שם, וכל כולי הוצפתי בתחושה של קדושת החיים.
וברגע הזה נזכרתי למה הקמתי את העסק שלי – “רפואת האמהות שלנו.”
כדי לשמר את הריפוי של האמהות, להחזיר לעולם את האהבה והחום של הבית,
את השורש, את הרוך שנעלם מהחיים המהירים והדורשניים, שאנחנו חיים בהם היום.
וכדי להזכיר לכולנו שאפשר לחיות אחרת:  עם לב פתוח, עם תחושת שייכות, ועם קדושת חיים שמחברת בינינו,
לבין האמא הגדולה והאוהבת של כולנו. 🌿
אז אם גם אתם מרגישים את הקריאה לחזור הביתה;
אל הלב, אל השורש, ואל הריפוי האימהי,
אז כנראה המקום שלכם הוא כאן, ברפואת האמהות שלנו. https://rubyehuda.co.il
המקום שבו האהבה והחכמה העתיקה עדיין חייה. 💗

אהבתם את הפוסט?  שתפו אותו עם החברים 😊

פוסטים אחרונים

רובי יהודה

הקסם שברפואת האמהות

עבורי, הקסם שברפואת האמהות, ברקיחות העתיקות ובנחמה שהן נותנות, הוא כמו חבל טבור. זה "חמצן רוחני", שמחבר בחזרה לחיים: לחום של אמא ספרדייה, גדולה ואוהבת.

קרא עוד く
רובי יהודה

חג הפורים בקרב יהדות ספרד

בקהילות היהודיות ספרדיות מסלוניקי ואיסטנבול, הפך חג הפורים לחג של סיבוליקה מתוקה. השבת שלפני פורים, "שבת זכור", זכתה לכינוי המרגש "שבת הכלות" (Sabbát de las

קרא עוד く

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טופס יצירת קשר

דילוג לתוכן