מידי פעם הרשת גועשת נוכח סרטונים, בהם יורד גשם של אבנים, של דגים או דברים מוזרים מהשמים, במקומות שונים בעולם.
בירושלים העתיקה הייתה אמונה עממית, שכאשר השדים רוצים להתחתן, הם בוחרים את אחד הבתים שמוצאים חן בעיניהם ומנסים להבריח את דיירי הבית בדרכים שונות.
אחת הדרכים הייתה השלכת אבנים ולפידי אש, שנפלו מהאוויר לעבר הבית.
לבני הבית לא נשארה ברירה אלא לחפש דרכים לרצות את השדים, על מנת שלא יכעסו ויגרמו חס ושלום לחולי ובעיות.
לכן, הם היו מסדרים את הבית ומכינים כל מה שדרוש לטקס הכלולות של השדים, אשר נמשך כשבוע ימים.
כחלק מההכנות, היו יושבי הבית, עורכים שולחן יפה עם שפע מיני מתיקה ומדליקים עליו נרות צבעוניים.
הם גם היו מודיעים לשכנים ולמקורבים, על פינוי הבית, על מנת שאלה לא ייכנסו אליו בטעות, כאשר השדים נמצאים בו.

בשנת 1916, בעיר ירושלים, נפלו אבנים שחורות מהשמיים לחצר של אחד הבתים, במשך 3 לילות
ובאורח פלא אף אחד לא נפצע.
תושבי המקום הבינו, שהשדים רוצים לחגוג חתונה בבית זה.
הם סידרו שולחנות עם צלחות וכלים יפים, פתחו את כל דלתות הבית ואז עזבו את המקום ונעלו את השער אחריהם.
במשך שבוע ימים אף אחד לא נכנס למקום והאבנים המשיכו ליפול מהשמים…
לאחר השבוע פתחו האנשים את השער, נכנסו לחצר הבית וקראו:
“אנחנו לא באים להרע, אז אל תעשו לנו רע”
הם אספו מעט אפר מהאח, אותו פזרו על האדמה ומעליו שפכו שמן וסוכר ואמרו :
“שלום עליכם, עליכם השלום”
רק לאחר מכן חזרו לבתיהם. האבנים הפסיקו ליפול מאותו הלילה.

בעידן המודרני מחפשים הסברים מדעיים יותר, או מדעיים פחות, לתופעות כאלה ואחרות.
אבל במסורת הריפוי של פעם, בסיפורי האמהות שלנו,
השדים עצמם התארחו וחגגו בתוך הבתים.
ה’שדים‘ נקראים כך על שם שהם שוכנים במקומות השדודים והחרבים,
כגון: המדבריות שהם ריקים מכל יישוב, או בחורבות ובבורות המים בתוך העיר וכד.
(בעבר כמעט בכל חצר בית היה בור מים).
במסכת ברכות נכתב על השדים :
“הם מקיפים את האדם אלף מימינו ורבבה משמאלו, ידם בכל,
ואלמלי ניתנה רשות לעין לראותם אין כל ברייה יכולה לעמוד בפני המזיקים (ברכות ו, א)
כמו ששמתם לב, ב”רפואת האמהות שלנו”, אני משתדל לשמור על סוד הרפואות העתיקות
ועל גחלת האמונה
ומביא אליכם חיבורים בין העבר להווה.
האם גם אתם שמעתם סיפורים על שדים?