לפני הרבה שנים, בתקופה הזאת של ראש השנה, כך מסופר…
בחור צעיר עמד להינשא לבחורה שסודרה לו בשידוך, אך ליבו היה שייך לבחורה אחרת.
שאותה הוא אהב באמת.
האימא של הבחורה, לה עמד להינשא, (כולם קראו לה “גוארקו” – שטן ),
והיא לא רצתה לתת לו לברוח מהשידוך לכן היא החליטה לעשות מעשה…ומה עשתה?
לקחה מטאטא, הכניסה את השערות של הבחור בתוך השערות של המטאטא, תקעה בו הרבה סיכות…
ואמרה כמה לחשים.
הבחור המסכן התחיל לאבד את הדעת, נהיה עצבני ומתוח כל הזמן.
פתאום לא היה מסוגל אפילו לראות את הבחורה שאהב והיא הייתה דוחה בעיניו.
הוא החליט להתחתן עם הבת של ה”גוארקו” (השטן).
כשהמשפחה שלו ראו שהוא כמעט משתגע, הם לקחו אותו בראש השנה לים, בסירה קטנה,
ושם שטפו לו את הפנים, הם נתנו לו חומר מיסטי עטוף בנייר, לשים עליו כקמיע
ו”מומיו” עם סוכר,
בשביל לבלוע.
כשחזרו, השכיבו אותו במיטה והוא ישן במשך עשרים וארבע שעות!
אבל כשהתעורר, הרגיש כמו חדש ונזכר ברגשותיו לבחורה שאהב.
אפשר להתווכח אם יש כישוף או אין כישוף, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה, שלכל אדם יש אינטואיציה במידה כזו או אחרת.
למשל : אם מישהו יעמוד מאחוריכם ויתבונן בכם בלי הפסקה, אתם תחושו את מבטיו, גם אם לא תראו אותו באותו הרגע. זאת דוגמה לאינטואיציה!
כישוף הוא פעולה עוינת, שנקלטת באינטואיציה ובמערכת הרגשית במוח.
היא גורמת לתחושת דחק, משפיעה על מערכת העצבים של האדם, ומפריעה את האיזון ההורמונאלי והחשיבה הצלולה.
ברפואת האימהות שלנו, ישנו חומר חזק שנקרא “ג’ג’ה סמרה”- תרנגולת שחורה,
שמשחרר את המר מהנפש, מחזיר שלום בית וגם מבטל כישופי אהבה.
מי הכהנים ורחיצה ריטואלית
“מית הכהנים” הם מי כהנים מבושמים בניחוחות פרחים, אשר הכהנים נטלו בהם את ידיהם,
בבית המקדש ואף בבתי הכנסת (החל מהמאה ה 16 ואילך).
את שארית מי הכהנים נתנו לנזקקים למען ניסים, ריפוי, פיריון, שקט נפשי וכד’.
האמונה בהלכות טומאה וטהרה וביכולות הסגוליות של מים מבושמים
(בשילוב עם ההתפתחות שחלה בתחום זיקוק הבשמים, בימי הביניים והלאה)
תרמה רבות לשימוש בתמציות צמחים מבושמות כפרקטיקת ריפוי עממית.
30/08/2021
אין תגובות
