מרגישים את המתח באוויר?
אנחנו רגע לפני פסח – תקופה שמדברת על חירות, אבל גם חושפת את המקומות בתוכנו שעדיין כבולים ולא משוחררים.
ודווקא עכשיו מרחפת באוויר רוח שקשה להתעלם ממנה – “רוח הטינה”.

היא מופיעה כשמישהו חוצה את הגבולות שלנו.
לא רואה אותנו, לא מעריך את הנתינה שלנו ואולי אפילו מנסה להדיר אותנו ממקום מסויים, לפגוע בנו.
ואנחנו? ממשיכים לתת, להחזיק, לשתוק – אבל בפנים מתחילה להצטבר מרירות.
מה שהתחיל כאי צדק כלפינו – הופך לטינה.

וכשהטינה מתיישבת בלב, משהו בנו נסוג.
אנחנו חוזרים למקום ילדותי ופגוע.
אנחנו רוצים להחזיר, לנקום, להגיב.
אנחנו מקשיחים את הלב – כמו פרעה.
גם כשהגיע הזמן לשחרר – משהו בתוכנו רודף שוב, נאחז.
והסוף של הדרך הזו ידוע מראש: כי היא מובילה למפלה, לאובדן פנימי.
אבל יש דרך אחרת.

פסח מזמין אותנו לא רק לזכור שיחרור מעבדות – אלא לעשות תנועה פנימית של שחרור.
לנקות- לטהר את הלב מהטינה, למצוא בתוכנו כפרה – לא אשמה, אלא סליחה.
לעצמנו ולמציאות.
ולשחרר – לא בשביל לשכוח מה שנעשה לנו,
אלא כדי לבחור איפה נכון לנו לשים את האנרגיה שלנו, ואת מה כבר הגיע הזמן לשחרר.
לראות את התמונה הגדולה ולא להיתקע רק על הכאב העכשווי.

כי החירות של פסח היא לא רק יציאה ממצרים – היא יציאה מהמייצרים הפנימיים, שחרור מהדפוסים המגבילים.
היא לבחור לא להיסחף אחרי הקשחת הלב, להניח למרירות, ולהתחבר מחדש לרוך, לפשטות, לשקט פנימי.
לשחרר את פרעה שבתוכנו – ולצאת לחירות אמיתית.