בחנות אחת, בשוק ישן, היה מוכר עתיקות,
שכל היום רק היה יושב בפתח החנות מעשן נרגילה, שותה קפה וקורא עיתון…
היו הקונים נכנסים, עושים סיבוב בחנות ויוצאים
והוא אפילו לא טרח לומר להם שלום או להציע דבר…
באו אליו בעלי החנויות מסביב ואמרו לו: “יא חביבי, לא חבל על הפרנסה? קום ותעבוד!
נקה את החנות, קבל יפה את פני הקונים…”
ענה להם: “אם אתם חושבים שפרנסה באה מעבודה קשה, אתם טועים חברים…
הכל עניין של מזל, צריך רק לשבת ולהמתין להזדמנות הנכונה שתופיע”.
ניסו בעלי החנויות לשכנעו, אך הוא בשלו ולא מוכן להקשיב.
יום אחד, בעודו יושב וקורא עיתון, הוא נתקל בכתבה על אי מרוחק שבו חיים רק קיקלופים (אנשים בעלי עין אחת באמצע הראש).”הופה…” אמר לעצמו, “הנה ההזדמנות שלי לעשות כסף! אתפוס קיקלופ אחד, אכלא אותו בכלוב וכל מי שירצה לראותו ישלם לי מטבע זהב אחד וכך אתעשר”
שכר לעצמו סירה ויצא למסע למצוא את האי המיוחד, הים היה לא שקט, הגלים היו גבוהים…
אבל הוא נחוש למצוא את האי.
בוקר אחד הוא התעורר ומרחוק הבחין באי, לקח את המשקפת והשקיף והנה על האי עומד קיקלופ ומנופף אליו לשלום, מיד הצטייד בחבל וברשת ללכידת הקיקלופ, לקח את המשוטים וחתר בכל כוחו…
איך שהגיע לאי, התנפלו עליו שני קיקלופים , הכניסו אותו לכלוב, לקחו אותו לשוק וצעקו: “מי רוצה לראות אדם עם שתי עיניים? תמורת מטבע זהב אחד…” ומילאו את כיסיהם ברווחים.
ומאז אומרים: “הכל עניין של מזל, רק השאלה של מי…”